איך לצאת מגירושין עם כסף בכיסים
הגיע הזמן לעשות סדר ולהבין איך באמת לקבוע את סכום המזונות בישראל.
תראו, נושא המזונות הוא אחד הנושאים הכי נפיצים בחדר הגישור.
אף אחד לא אוהב לדבר על כסף אבל ברגע שמחליטים להפריד כוחות זה הנושא הכי חם בחדר.
בבואם של זוג להיפרד ולייצר מערכת חיים חדשה עומד לנגד ענינו חוק אחד בלבד והוא "חוק יחסי ממון". משמעותו בעצם היא חלוקה שווה בין בני הזוג ברכוש והכסף (הכסף הנזיל בחשבונות בנק ,קרנות השתלמות, קופות גמל וכדומה) שנצבר בזמן הזוגיות בין בני הזוג. עם זאת עדיין מתאפשרת גמישות בקבלת ההחלטה אם לחלק בצורה שיווניות את הכסף והרכוש או שמא להחליט אחרת. הרי אין זוג דומה למשנהו וכל זוג יקבל החלטה המתאימה לו בלבד.
לכן אני לא מופתעת לשמוע בשיחות המקדימות לפרידה ותהליך הגישור את השאלות הבאות :
"כמה כסף מגיע לי? כמה אני יכולה לקבל? הוא לא מרוויח מלא אבל הוא מרוויח יותר ממני והרי הסכמנו, אני אעבוד פחות ואהיה יותר בבית עם הילדים… אז? מה זה אומר? כמה כסף הוא ישלם לי? וברור שהוא משלם על חצי מההוצאות של הילדים. אני לא מצליחה להבין, כל אחד אומר לי משהו אחר."
בישראל אין חוק ברור לגבי סכומי מזונות ותמיכה בילדים, יש מה שנהוג.
כן, זה באמת מוזר, כי כל אחד יודע לדקלם אתה סכומים בהתאם למספר הילדים שיש לזוג המתגרש.
האמת היא שלכל משפחה יש את הסכומים שנכונים ומדויקים לה הכסף שמועבר מצד לצד (אם בכלל) המוקדש לגידול ורווחת הילדים. אי אפשר להגדיר סכום כללי לכל ילד וזה כל היופי שבעניין!.
עלויות וזמינות
במודל הגישור הסכום נקבע לפי הצרכים של המשפחה יש הרבה גורמים שמשוכללים בתוך מנגנון למציאת הסכום הנכון, אבל מה שעומד לנגד עינינו בדרך להגעה לסכום הזה הוא המשפט הבא:
חשוב שבכל בית (של אמא וגם של אבא ) תהיה רווחה כלכלית ושפע.
כן ,זה חשוב מאד שגם בבית של אבא יהיו מיטות לילדים, צעצועים, בגדים, ממתקים ופינוקים וכל השפע שיש אצל אמא, יהיה גם בבית של אבא. אנו רואים את החשיבות העליונה שאף צד לא יקופח ויינזק בעקבות הגירושים. הרי במידה וצד אחד ירגיש מקופח, הילדים ירגישו את זה גם באופן מיידי והכוונה הראשונה שלנו בתהליך הגישור היא לשמור על הילדים ועל ההורים.
ברור שזה לא אומר שצד אחד צריך לממן את הצד השני, אבל הדאגה וההבנה בחשיבות של שני בתים שחיים בשפע כלכלי עוזרת למתן את הלהבות ועוזרת לגשר על פערים כלכליים ומנטליים שנוגעים לפרנסה התקיימות וכסף.
אז מה אנחנו בעצם עושים?
מחליטים על מטרות כלכליות, מגבשים תקציב לגידול הילדים ותקציב ולכל אחד מההורים ע"י איסוף נתונים ובסוף משכללים את הכל לטבלה אחת ובעזרת הרבה יצירתיות ורוגע, מבינים איך מאפשרים לשני ההורים חיי רווחה ויציבות כלכלית. אנו רואים בחדרי הגישור שכאשר ההורים המתגרשים מצליחים לשתף אחד את השני בצרכיהם הכלכליים לאחר הגירושין ולנהל שיח ודיאלוג סביב הוצאות הילדים, הם יכולים לבנות תקציב שנתי הצופה פני עתיד, בכל הקשור להוצאות גידול הילדים. לאחר שיצליחו להגדיר את ההוצאות הנחוצות לגידול הילדים, ידרשו ההורים להתייחס ליכולות הכלכליות של כל אחד מהם ומכאן לחשב כמה רוצה, יכול וצריך כל אחד מההורים לממן מתוך הוצאות הילדים הנדרשות.
נשמע מפחיד ומסובך? אולי, אבל זה לגמרי פתיר ולגמרי אפשרי.
